חגיגה עצובה: אוהד יחגוג יום הולדת 9 בשבי החמאס
אוהד מונדר נחטף יחד עם אימו, קרן, והוריה, רותי ואברהם, מקיבוץ ניר עוז. את יום הולדתו הוא יחגוג בשבי החמאס. אחיו החורג, רועי, סיפר על שיחתם האחרונה: "הוא נלחץ מאוד, הייתה לו ממש הרגשה של חוסר אונים"
אוהד מונדר נחטף יחד עם אימו, קרן, והוריה, רותי ואברהם, מקיבוץ ניר עוז. את יום הולדתו הוא יחגוג בשבי החמאס. אחיו החורג, רועי, סיפר על שיחתם האחרונה: "הוא נלחץ מאוד, הייתה לו ממש הרגשה של חוסר אונים"
"עיקר הקושי הוא הרגשת חוסר האונים שיש לנו. הכל מתמוטט לעינינו. במלחמת צוק איתן אני הרגשתי מאוד מפוחד וחסר אונים. היום אני חושב שזה בדיוק הפוך - השם נותן לבן אדם רק את הניסיון שהוא יכול לעמוד בו. מה שלא, השם מעביר אותו"
בחלקן אלו הפתעות נעימות, אך ברובן הגדול הן הפתעות מפחידות, מלחיצות, מתסכלות, הגורמות להרגשת חוסר אונים, חוסר יציבות, חוסר ביטחון, ולעיתים אף לייאוש. אז מה עושים?
המשמעות של האשמה עצמית היא שבכל זאת קיימת שליטה מסוימת על מה שקורה, וקל יותר להתמודד עם אשמה מאשר לחוות חוסר אונים טוטלי. אשמת השורדים
חוסר אונים הוא תחושה טובה. זו לא תחושה שצריך לברוח ממנה. אדם שלא מרגיש חוסר אונים - לעולם לא ינסה לחפש משהו חדש. לא יחפש פתרון למצוקה שלו
ריבוי העצות מחדד את חוסר הבהירות, ומוביל לחוסר אונים מוחלט. אז מה בכל זאת עושים? איך מתמודדים עם החלטות הדורשות התחשבות במגוון רחב ביותר של צדדים מזוויות שונות?
זו בדיוק הנקודה. החוסר אונים של קרן הופך להיות הזלזול שלך בה. במקום שתראה את התהליך ותכבד אותה, אתה הופך את זה לכלי ניגוח ויש לזה בסוף השלכות רגשיות על המצוקות של הילדים
יעל שרפר נשדדה אמש על ידי פלסטינים שהתנגשו ברכבה, שלפו אותה בחוזקה מהרכב ונמלטו לאחד הכפרים הסמוכים, "תחושות קשות של פחד וחוסר אונים שאני לא מאחלת לאף אחד", היא אמרה
עוד לא שכחנו מהקורונה ואנו שוב בחוסר אונים ובהלה מול אזעקות ורקטות. איך שומעים את קול ה' מתוך האש?
המכתב הבא הוא כל מה שלא טוב: סיפור טראגי קלאסי עם כל האלמנטים של מצוקה נוראית, ילדים רעבים, ותחושת חוסר אונים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה